ארובה מטבח: ספיקה, מרחקים וסוגים - כך בוחרים נכון

ארובת מטבח מתאימה לא בוחרים לפי העיצוב - בוחרים לפי ספיקת האוויר, מיקום צינור היציאה והמרחק מהכיריים. שלוש ההחלטות האלה קובעות אם הבישול ייצא מהדירה או יחזור אליה.

ספיקה: החישוב שמסביר הכל

ספיקת ארובה נמדדת במטר מעוקב לשעה (מ"ק/ש). הנוסחה הבסיסית: נפח המטבח בטרים מעוקבים כפול 10. מטבח של 15 מ"ר עם תקרה של 2.7 מ' הוא 40.5 מ"ק - לכן ספיקה מינימלית של 405 מ"ק/ש.

אלא שהנוסחה הזו מתאימה לכיריים חשמל בלבד. כיריים גז מייצרות חום ואדים גדולים בהרבה ומחייבות ספיקה גבוהה יותר. במטבח ישראלי ממוצע עם כיריים גז, הסף המקצועי הוא לא פחות מ-600 מ"ק/ש. במטבח פתוח שפונה לסלון - 750 מ"ק/ש ומעלה, כי האדים מתפשטים לשטח גדול יותר לפני שהארובה מספיקה ללכוד אותם.

סוגי ארובות: קיר, תקרה ומתחת לארון

שלושה סוגים עיקריים של ארובות מטבח שמציגים גם פתרונות שונים לצינור היציאה:

• ארובת קיר (תלויה) - מחוברת לקיר מעל הכיריים, עם גוף מתכתי גלוי. המקובלת ביותר בישראל. עובדת עם תעלת יציאה לחלל הבין-קירות, ישירות לחוץ, או במיחזור פנימי. מחיר: 800 עד 8,000 ש"ח לפי גודל ואיכות.
• מפוח מתחת לארון (הוד) - מוחבא מתחת לארון עליון שנמצא מעל הכיריים. זול יותר (400 עד 2,500 ש"ח), ספיקה נמוכה יותר בדרך כלל, מתאים למטבחים קטנים עם שימוש מתון בכיריים.
• ארובת אי (סנטרלית) - תלויה מהתקרה ללא קיר מאחוריה. מחייבת תעלה מוסתרת בתקרה, ספיקה גבוהה יותר כי שני צידי הכיריים חשופים, ועלות גבוהה (4,000 עד 20,000 ש"ח כולל התקנה). מתאימה לאי מטבח בלבד.

מרחק מהכיריים: המספרים שצריך לדעת

המרחק בין משטח הכיריים לשפה התחתונה של הארובה קריטי לשתי סיבות: קצר מדי מהווה סכנת שריפה וחום, גדול מדי גורם לאדים להתפשט לצדדים לפני שהארובה לוכדת אותם.

• ארובת קיר מעל כיריים גז: 65 עד 75 ס"מ (לא פחות מ-65 ס"מ)
• ארובת קיר מעל כיריים חשמל או אינדוקציה: 55 עד 65 ס"מ
• ארובת אי מעל כיריים גז: 80 עד 90 ס"מ (אדים מתפשטים משני הצדדים)
• ארובת אי מעל כיריים חשמל: 70 עד 80 ס"מ

תמיד בדקו את הוראות יצרן הכיריים לפני ההתקנה. חלק מיצרני הגז מגדירים מרחק מינימלי שמבטל את האחריות אם לא מקיימים אותו. חיבור כיריים גז לצנרת הוא עבודה שחייב לבצע שרברב גז מוסמך בלבד.

תעלה מול מיחזור: ההבדל האמיתי

ארובה עם תעלת יציאה מוציאה את האוויר החוצה - לחדר גג, לחוץ, מחוץ לבניין. ארובה במיחזור מסננת את האוויר דרך מסנן שמן ומסנן פחם פעיל ומחזירה אותו לפנים.

מבחינה מעשית: ארובה עם תעלה יעילה פי שניים עד שלושה מארובה במיחזור. הסינון של פחם פעיל עוצר חלק מהריחות ומעט שמן, אבל לא את הלחות ולא את תוצרי שריפת הגז. בדירה ישנה ללא תשתית תעלה, לפעמים אין ברירה - אבל כדאי לדעת שהיעילות נמוכה בהרבה.

הטעות הנפוצה היא לחבר תעלה לחלל הבין-קיר (גם מכונה "יציאה לפיר") מבלי לבדוק שהפיר אכן יוצא לחוץ. לא מעט דיירים גילו שהם מוציאים שמן ואדים לאוויר בין הקירות, שמצטבר שם שנים.

ספיקה מומלצת לפי סוג כיריים

רמת רעש: מה המספרים אומרים

רעש ארובה נמדד בדציבלים (dB/A). ספים מעשיים לדירת מגורים:

• עד 45 dB - ארובה שקטה, שיחה בנוחות לידה
• 45 עד 55 dB - רמה סבירה, נפוצה ברוב הדגמים הבינוניים
• 55 עד 65 dB - מורגש ברקע, מתאים למטבח סגור שאינו פתוח לסלון
• מעל 65 dB - רועש, לא מומלץ לדירות פתוחות

הבעיה עם מפרטי יצרנים: רמת הרעש המצוינת היא לרוב בהילוך הנמוך. בהילוך הגבוה הרעש יכול לעלות ב-10 עד 15 dB. בקשו מהמוכר מפרט שמציין את הרעש בכל ההילוכים, או חפשו ביקורות עצמאיות.

צ'קליסט לפני רכישת ארובה

1. חשב את נפח המטבח ואת הספיקה המינימלית לפי הנוסחה (נפח כפול 10 עד 15).
2. זהה את סוג הכיריים - גז, חשמל, או אינדוקציה - והתאם לטבלת הספיקה.
3. בדק אם יש תשתית תעלה קיימת, ואם לא - מה עלות הוספתה.
4. מדוד את המרחק האפשרי בין הכיריים לארובה ובדוק שעומד בטווח היצרן.
5. אם המטבח פתוח לסלון - הוסף 20 עד 30 אחוז לספיקה הנדרשת.
6. בדוק רמת רעש בהילוך הגבוה, לא רק בהילוך הנמוך.
7. ודא שרוחב הארובה מכסה את כל הכיריים בתוספת לפחות 5 ס"מ מכל צד.